תוכן

טז) והנה כך בנוקבא דז"א, כי האורות שבה, הם גבורות, והכלים שבה, הם י"ס עצמן, ואינה יכולה לקבל אורותיה, עד שיתלבשו תחילה, בכלים החיצונים, הנקרא אחוריים דנה"י דז"א. ואח"כ מתלבשים בכלים שלה, וזהו ענין הנסירה כנ"ל. והנה ביסוד ומלכות שבה, לא הגיע המשכת הכלים דנה"י דז"א כנ"ל, ולכן כדי שלא ישלטו בה החיצונים, באורות שבב' ספירות האלו, שהם גבורות, לכן ירדו בחי' חיצוניות כלים דנה"י דאימא, והלבישום, ונכנסו תוך הכלים שלה עצמה, והם נקרא חותם. ובזה יובן, כי החותם דבר א', והיסוד דבר א', ואין הכל א'. ואם נרצה להרחיב הביאור יותר, נוכל לומר, כי גם הארת הכלים דז"א, ירדו ביסוד ומלכות שבה, וגם בתוך הכלים האלו דז"א, יש החותם הנזכר, שהוא כלים דאימא. ואין נקרא חותם, רק הכלים דאימא, כי הם המונעים את החיצונים לכנס שם כנזכר.